בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית במספר הילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, נכון לשנת 2023 ארגון הבריאות העולמי העריך שכ-1 מכל 100 ילדים הוא על הספקטרום האוטיסטי. אבחון אוטיזם בילדים מתבצע במסגרת סדרת פגישות עם הילד והוריו, אשר במהלכן בוחנים את התנהגותו של הילד באמצעות תצפית, שאלוני הורים ואינטראקציה עם הילד. התוצאות של האבחון נקבעות לפי קיומם של מספר קריטריונים הקשורים בתקשורת ואינטראקציה חברתית יחד עם דפוסי התנהגות מסוימים המאפיינים אוטיזם. הורים רבים יוצאים מהאבחון מבולבלים ומבקשים לדעת מה ראו המאבחנים במסגרת האבחון ומהי רמת התפקוד של הילד? ההורים מעוניינים לקבל החלטות לגבי טיפולים מומלצים וכמובן קיימת דאגה לגבי עתידו של הילד.

אבחון רמת תפקוד אוטיזם:

על מנת לקבל אבחנה של אוטיזם המאבחנים בודקים במסגרת האבחון האם הילד עונה על קריטריונים לאוטיזם והאם הסימפטומים קיימים או לא לפי ספר האבחנות (DSM). יחד עם קבלת אבחנה של אוטיזם המאבחנים מדרגים את רמת התפקוד של הילד על סקאלה של 1 עד 3 בהתאם לרמת התמיכה שהילד זקוק לה: “נדרשת תמיכה”, “נדרשת תמיכה רבה”, “נדרשת תמיכה רבה מאוד”.

ההחלטה לגבי רמת התפקוד של הילד נגזרת מכמות התסמינים שיש לו, צורת הביטוי שלהם ומידת החומרה והיא משתנה מאדם לאדם. בעבר היה נהוג לסווג את רמות התפקוד לגבוה או נמוך, כיום מקובל לסווג לפי מידת התמיכה לה זקוק הילד המאובחן בחיי היום יום. ילד שיש לו יותר אתגרים בחיי היום יום ויותר פערים התפתחותיים זקוק לתמיכה רבה יותר ומאופיין בתפקוד נמוך יותר מאשר מי שיש לו פחות אתגרים ונדרשת לו פחות תמיכה על מנת להשתלב בחיי היום יום.

אוטיזם רמה 1,2,3:

רמות התמיכה באוטיזם מגוונות, החל מילדים עצמאיים בתפקוד גבוה מאד שזקוקים לתמיכה חלקית בסיטואציות מסוימות ועד לילדים שאינם עצמאיים כלל וזקוקים לתווך אינטנסיבי והשגחה צמודה לאורך היום.

ילד שאובחן כאוטיסט בדרגת תמיכה 1 (“נדרשת תמיכה”) נחשב אוטיסט בתפקוד גבוה. ילד כזה לרוב מראה עניין באחר ויש לו מוטיבציה חברתית, הוא יוצר תקשורת עם ילדים ומבוגרים ולוקח חלק פעיל באינטראקציות חברתיות ומשחק עם עמיתים, אך לעתים זקוק לתווך בסיטואציות מסוימות ובעיקר בפן החברתי. לרוב ללא קושי שפתי וללא קושי קוגניטיבי, עם כישורי חיים תואמי גיל ואינטליגנציה תקינה ולעתים מעל הממוצע.

ילד שאובחן כאוטיסט בדרגה 2 (“נדרשת תמיכה רבה”) נחשב בתפקוד בינוני. לעתים המוטיבציה החברתית חלקית או חסרה, בפעמים אחרות תהיה מוטיבציה חברתית ורצון למשחק ותקשורת עם בני הגיל אך עם קושי בפענוח מצבים חברתיים וצורך בתמיכה ותווך באינטראקציה עם האחר. בנוסף לפגיעה בפן החברתי והתקשורתי, לעתים יהיו פערים גם בתחום השפתי (לדוגמא, תהיה יכולת לדבר אך הדיבור לא יהיה מובן או לא תקשורתי/אסוציאטיבי)  ופערים התפתחותיים בתחומים נוספים כמו עיכוב בפן הקוגניטיבי או ברכישת כישורי חיים, מה שמשפיע על מידת עצמאותו של הילד והתמיכה לה הוא זקוק.

ילד שאובחן כאוטיסט בדרגה 3 (“נדרשת תמיכה רבה מאד”) נחשב בתפקוד נמוך, מה שמתבטא במידת העצמאות שלו ובכישוריו החברתיים. במרבית המקרים הילד זקוק לתמיכה רבה מצד הסובבים אותו ולתווך משמעותי לצורך יצירת קשר ותקשורת עם האחר, מתקשה להביע את עצמו ואת רצונותיו ואף לבצע פעולות יום יומיות פשוטות אשר ילדים אחרים לומדים בטבעיות, לדוגמא עשיית צרכים בשירותים או שתיה בכוס ואכילה בכפית. מידת העצמאות של הילד לרוב תהיה נמוכה ביחס לבני גילו עם צורך בליווי צמוד של מבוגר. לרוב יהיו פערים ניכרים גם בתחום השפתי, עם עיכוב משמעותי בהתפתחות השפה (הבנה והפקת שפה) ולעתים ללא יכולת דיבור (אוטיזם א-מילולי). בתחום הקוגניטיבי יתכן עיכוב והנמכה, אם כי קשה יותר לבצע הערכה קוגניטיבית לאוטיסטים בתפקוד נמוך בשל קושי לשתף פעולה וקשיי תקשורת. חלקם אינטליגנטים אך מתקשים להביא לביטוי את יכולותיהם.

באיזה תפקוד הילד?

בסיום תהליך האבחון מקבלים ההורים דוח סיכום אבחון הכולל את שם האבחנה ואת רמת התמיכה לה זקוק הילד.

המידע לגבי תפקוד הילד ורמת התמיכה לה הוא זקוק יכול לסייע להורים בהבנת צרכיו של הילד ובהתאמת הטיפולים אבל כל ילד בישראל שאובחן עם אוטיזם בכל דרגת תפקוד זכאי לקבל קיצבה מביטוח לאומי, זכאות לשירותי חינוך (חינוך מיוחד או שילוב במסגרת החינוך הרגיל)  וסל שירותי בריאות וטיפולים פרא רפואיים. ילד שאובחן כאוטיסט בישראל זכאי לקבל סל זכויות רחב מהמדינה, בין אם מדובר על רמת תפקוד גבוהה או נמוכה מאוד, ילדים אוטיסטים זכאים לקבל שירותים והטבות החל מרגע קבלת האבחון. מטרתן של הטבות אלו היא לעזור להורי הילדים בקבלת שירותים השונים להם הם נזקקים ובעיקר לאפשר לילדים לרכוש כלים ותמיכה כדי להשתלב בחברה בצורה טובה יותר ולחיות חיים מספקים ובעלי משמעות.

חשוב לדעת! אבחון אוטיזם מתבצע בישראל החל מגיל שנה. אבחון בגיל צעיר מעלה את הסבירות לשינוי בהתפתחות הילד. רמת התפקוד שנקבעה באבחון ומידת התמיכה הנדרשת לילד צעיר עשויה להשתנות באופן משמעותי עם הגיל וקבלת טיפול מותאם. מחקרים מראים כי טיפול משמעותי בגיל הרך תורם להתפתחות הילד ומשפר את סיכוייו לרכוש את אבני הדרך המשמעותיות לחיים והשתלב בחברה.