חמישה תמרורי אזהרה בבחירת גן תקשורת

הורים לילדים שאובחנו עם אוטיזם בגיל הרך בישראל צריכים לבחור בין שתי אפשרויות חינוכיות: שילוב בגן בחינוך הרגיל או גן תקשורת בחינוך המיוחד. בשנים האחרונות האפשרות בה בוחרים הרבה ההורים בישראל היא גן תקשורת, זאת מתוך ההנחה שמדובר במסגרת מותאמת לילד המיוחד, שבה הוא מקבל את כל הטיפולים המקצועיים להם הוא זקוק על מנת לרכוש מיומנויות ולהתפתח. אף על פי שזוהי הבחירה הנפוצה ע”י הורים רבים, לא תמיד היא הבחירה הנכונה לילדים שאובחנו עם אוטיזם.

תמרורי אזהרה במעבר לגן תקשורת

איך יכול ההורה לדעת האם עשה את הבחירה הנכונה כאשר רשם את הילד שלו לגן תקשורת,  באילו מקרים גן תקשורת פחות מתאים לילד שאובחן עם אוטיזם ומהם תמרורי האזהרה אליהם חשוב שההורים ישימו לב כשהם מתלבטים האם לרשום לגן תקשורת או לשלב את הילד בגן רגיל.

#1תפקוד גבוה בגן תקשורת

חלק מהילדים שאובחנו עם אוטיזם בגיל הרך הם ילדים חברותיים, תקשורתיים ומחפשים את קרבת בני גילם, למרות האבחנה של ASD (אוטיזם).  חשוב שהילדים הללו יהיו במסגרת חינוכית שבה יש מספיק ילדים נוספים שאיתם יוכלו להתחבר ולשחק, לחקות התנהגויות חברתיות טיפיקליות ולקיים אינטראקציות עם בני גילם. זה חשוב בעיקר בגיל הרך בשנות הגן, אז מתרחשת למידה משמעותית בתחומים הללו והילד זקוק לסביבה חברתית המאפשרת לו להתנסות.

הורים רבים שואלים האם קיים גן תקשורת בתפקוד גבוה? התשובה הפשוטה היא לא (אלא אם כן זה קרה במקרה).

גני תקשורת בארץ מכילים מספר קטן מאד של ילדים (בד”כ 8 ילדים בגן) בכל רמות התפקוד. אין כיום בישראל מסגרות ייעודיות של גני תקשורת לתפקוד גבוה בלבד אלא שהרכב הילדים בגן נקבע בהתאם לכמות הילדים שאובחנו באותה שנה ולפי מקום מגוריו של הילד. ולכן, במידה וילדכם אובחן עם אוטיזם והוא ילד חברותי שאוהב לשחק ומחפש את חברת הילדים, כדאי לקחת בחשבון שבגן תקשורת לא יהיו לו מספיק פרטנרים למשחק משותף ואת הלמידה שהוא זקוק לה בתחום החברתי- תקשורתי הוא עשוי לעשות בעיקר מול מטפלים מבוגרים בגן התקשורת. במקרה כזה מומלץ לשקול שילוב בגן במסגרת החינוך הרגיל, המספק סביבה חברתית-תקשורתית עשירה בגירויים ובהזדמנויות למידה עבור הילד, כך שעם תיווך מתאים (משלבת) ילד אוטיסט יכול להתפתח משמעותית בסביבה הזו בתחום החברתי.

#2גן חדש-צוות חדש

עם העלייה בכמות הילדים המאובחנים באוטיזם בעולם וגם בארץ, נפתחים עשרות ולעתים אף מאות גני תקשורת חדשים בישראל מדי שנה. כמות גני התקשורת עצומה והרשויות המקומיות והעמותות המנהלות את הגנים לא עומדות בקצב ומתקשות לאייש את התקנים של המטפלים ועובדי הגן. בגני התקשורת יש קושי מיוחד לאתר צוותים חינוכיים בעלי ניסיון בטיפול בילדים אוטיסטים. בפועל, גנים רבים נפתחים עם צוותים חדשים לגמרי: סייעות חסרות ניסיון וללא ידע באוטיזם, גננות ללא רקע מתאים ואפילו סטודנטיות ממקצועות פרא רפואיים שעדיין לא סיימו את לימודיהן וכבר מועסקות בטיפול בילדים ומאיישות תפקידי צוות פרא רפואי במקום קלינאיות תקשורת או מרפאות בעיסוק מנוסות שקשה לגייס.

בנוסף, כדאי לקחת בחשבון שגן חדש עם צוות חדש בשנתו הראשונה זקוק בעצמו לתקופת הרצה והכרות, לא רק עם הילדים אלא גם אחד עם השני, כדי לבנות יחדיו את הבסיס הדרוש לתפקוד תקין של גן ולעבוד יחד באופן מיטבי לטובת הילדים. זה תהליך שלוקח זמן, לעתים אפילו בכל מהלך השנה הראשונה, ולילדים המיוחדים אין זמן..

כדאי להורים לקחת בחשבון כי גן תקשורת חדש יכול להיות הימור שיצליח במקרה הטוב או תמרור אזהרה לגן שאינו מתפקד במקרה הפחות טוב. חשוב לזכור כי המיומנות המקצועית והוותק של הצוותים החינוכיים ופרא רפואיים בגני התקשורת משפיעים ישירות על איכות הטיפול בילדים ועל ההתקדמות שלהם בגן.

#3הילד בגן טוב-וטוב לו

ילדים רבים מקבלים אבחנה של אוטיזם באמצע שנת הלימודים, כאשר הם כבר נמצאים במסגרת החינוך הרגיל, בגן או במעון. חשוב לדעת! קבלת אבחנה של אוטיזם לא מחייבת להוציא את הילד מהגן שבו הוא נמצא ולהעביר אותו לגן תקשורת בחינוך המיוחד אלא שזו בחירה של ההורים שצריכה להתבסס על מה שנכון לילד.

ילדים רבים אוהבים ללכת לגן הרגיל אליו השתייכו לפני האבחון. הורים רבים מעידים על ילדים ששמחים להגיע למעון בבוקר, לוקחים חלק בפעילויות לאורך היום ומחוברים לצוות הגן ואפילו לחלק מהילדים האחרים. במקרה כזה נשאלת השאלה למה להוציא ילד שטוב לו בגן ולהעביר אותו למסגרת אחרת? התשובה היא שכל ילד הוא אחר וכל מקרה לגופו, אבל חשוב לדעת שבמקרים מסוימים לא כדאי להוציא מגן הרגיל אלא להשאיר במסגרת המשלבת ולהוסיף טיפולים לפי הצורך באופן פרטי.

אם ההורים מרוצים מהגן הרגיל ומהצוות והילד אוהב את הגן, הולך אליו בשמחה בבוקר וחוזר מהגן שמח אחה”צ מדובר בתמרור אזהרה לגבי המעבר לגן תקשורת. לעתים נעדיף להשאיר את הילד בגן הרגיל ולתת לו הטיפול והסיוע שמגיע לו לפי חוק (למשל להוסיף משלבת וטיפולים פרא רפואיים) שיאפשרו לו לקבל מענה אישי ומותאם לצרכיו וכמובן הזדמנות להמשיך ללמד ולהתפתח במסגרת החינוך הרגיל שנראה שמיטיב עמו.

#4גן תקשורת בלי קלינאית תקשורת

החל מרגע קבלת אבחנה של אוטיזם הורים רבים בוחרים לרשום את הילד לגן תקשורת כדי שיקבל את המעטפת הטיפולית הייחודית לה זכאים ילדים מאובחנים. לצערנו, לא תמיד זה מה שקורה בפועל בגן. בשנים האחרונות קיים בארץ מחסור גדול באנשי חינוך ומטפלים פרא-רפואיים ובגני התקשורת המחסור הזה בהחלט מורגש. אף על פי שגני תקשורת אמורים לספק לילדים אוטיסטים טיפול מקצועי ע”י מטפלים פרא רפואיים: קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, מנתחת התנהגות, מטפלת רגשית, פיזיותרפיסטית ועוד, הילדים לא תמיד מקבלים את מה שזכאים לו.

בסופו של יום הורים רבים שבטוחים שילדיהם יטופלו ע”י אנשי מקצוע בגן מגלים להפתעתם כי הילד בגן בלי קלינאית תקשורת.. כתוצאה מכך, הילד לא מקבל את מכסת הטיפולים המגיעים לו לפי חוק וישנה פגיעה גם בכמות הטיפולים וגם באיכות הטיפולים בגן, מה שמשפיע על התקדמותו.

בניסיון להתמודד עם המחסור הכבד במטפלים מיישמים בגנים פתרונות בזק שהם פחות אפקטיביים עבור הילדים. למשל, טיפול פרטני הופך לטיפול קבוצתי והילדים שזקוקים ל”אחד על אחד” אינם נתרמים מכך. בנוסף, עקב המחסור באנשי מקצוע, ברגע שנמצאת אשת מקצוע לעבודה בגן אחד יציעו לה לעבוד במקביל בכמה גנים עם אותה מכסת שעות, מה שפוגע בכמות שעות הטיפול הפרטני שניתן לילדים.

במקרה בו לא נמצאה בכלל אשת מקצוע פרא רפואי לגן, מגיעה לגן אחת לשבוע מדריכה המייעצת לגננת במקום טיפול ישיר בילד. יעוץ כזה אינו יכול להחליף שעות טיפול להן הילד זקוק ואינו מספיק אפקטיבי עבור הילד כדי ללמד ולהתפתח.

מומלץ להורים לנסות לברר מראש האם גן התקשורת אליו מיועד ילדם הצליח לגייס צוות פרארפואי מלא ומיומן. היעדר צוות פרארפואי בגן תקשורת מהווה תמרור אזהרה להורים, שכן רוב הסיכויים שילדם לא יוכל לקבל את הטיפול לו הוא זקוק בגן שכזה.

#5גן תקשורת עכשיו-שילוב בבית ספר אחרכך

אחד מתמרורי האזהרה לבחירה בגן תקשורת קשור בתפיסה השגויה שעדיף לילד להיות בחינוך מיוחד במהלך שנות הגן ולהשקיע בטיפולים בו כשהוא קטן וכך יהיה מוכן בהמשך לשילוב בכיתה רגילה בביתה הספר.

חשוב לדעת! הורה שמתחבר לשילוב ורואה את ילדו משולב בעתיד צריך לשקול לעומק אם לבחור בגן תקשורת בגיל הרך. בין אם ההורה חושב שעדיין לא הגיע הזמן לשילוב, או שקודם הילד ייהנה מהחממה של החינוך המיוחד ובהמשך יעבור לשילוב או שהילד ילמד את כל מה שהוא צריך בגן התקשורת ויחזק את מיומנויותיו החברתיות- הורה כזה עשוי לפספס את חלון ההזדמנויות לשילוב. [ גן תקשורת הוא חממה שאינה דומה כלל למסגרת החינוך הרגיל והמרחק בין החממה הזו להשתלבות בחברה הוא רחוק. בגן תקשורת מספר קטן מאד של ילדים, תכנים ברמה פשוטה יחסית המותאמת לילדים בכל רמות התפקוד, קצב הלמידה איטי יותר, הדרישות והציפיות מהילדים נמוכות יותר בהשוואה לחינוך הרגיל, כך שהשוני בין שתי המסגרות אינו מלמד את הילד להסתגל לסביבה היומיומית ולמערכת החינוך הרגילה.

בנוסף, ילדים אוטיסטים עם מוטיבציה חברתית ותקשורתית גבוהה (יש הרבה כאלה!) עשויים שלא להתפתח מספיק בגן תקשורת ואף לצבור פערים שיקשו עליהם להשתלב בקרב בני גילם ככל שעוברות השנים. בגני תקשורת יהיו לילדים הללו פחות הזדמנויות לאינטראקציה עם בני גילם, פחות פרטנרים למשחק ולשיח וכתוצאה מכך פחות למידה בתחום החברתי, זאת בשעה שבני גילם במסגרות הרגילות שגם ככה מקדימים אותם בהתפתחותם החברתית ממשיכים לדהור קדימה וללמד באופן טבעי מיומנויות חברתיות מורכבות יותר.

אין ספק ששילוב במסגרת החינוך הרגיל לא מתאים לכל ילד אוטיסט, אבל למי שכן- עדיף להשתלב כבר מגילאי גן על מנת לקבל הזדמנויות להתפתח וללמד יחד עם בני הגיל, כמובן עם תיווך מתאים.

לסיכום, עם העלייה באבחוני אוטיזם יש יותר ויותר ילדים המאובחנים בתפקוד גבוה, עם מוטיבציה חברתית רבה ויכולת להשתלב בסביבה נורמטיבית המאפשרת להם להתפתח בתחום החברתי עם פרטנרים מתאימים. המעבר לגן תקשורת לא תמיד מהווה את הצעד הנכון לחלק מהילדים הללו וחשוב שההורים יכירו מהם תמרורי האזהרה במעבר לגן תקשורת, על מנת שיוכלו לקבל את ההחלטה הנכונה לגבי בחירת המסגרת החינוכית המיטבית לילדם.