שילוב או חינוך מיוחד-מה עדיף?
הדילמה האם לשלב את הילד/ה במסגרת החינוך הרגיל או במסגרת החינוך המיוחד מעסיקה הורים רבים לילדים עם אוטיזם. חלק מהשאלות עוסקות במידת ההתאמה של הילד לשילוב במסגרת הרגילה: האם הילד מוכן לשילוב? מהם המיומנויות החיוניות לילד בספקטרום על מנת להצליח להשתלב במערכת החינוך הרגילה? באיזה גיל נכון להתחיל בתהליך שילוב? ובאיזו מסגרת הילד ירגיש טוב יותר? התלבטויות נוספות של ההורים קשורות בהבדלים שבין מסגרת החינוך הרגיל למסגרת החינוך המיוחד, כיצד מתנהלת המסגרת ומהן הזכויות והטיפולים להם זכאי הילד בכל אחת מן המסגרות.
שילוב או חינוך מיוחד? מה עדיף? זאת ה-שאלה..
ניתן למנות שלל יתרונות וחסרונות לכל אחת ממסגרות החינוך בעבור ילדים עם אוטיזם, אם כי הכל בעיני המתבונן.. מה שנחשב כיתרון עבור משפחה אחת יכול להוות חסרון עבור משפחה אחרת..
חלק מן ההורים רואים את היתרונות הבאים בחינוך המיוחד:
- מסגרת החינוך המיוחד מותאמת לילדים עם לקויות וכוללת אנשי מקצוע בעלי ידע ו/או ניסיון בעבודה עם הילדים. סדר היום, התכנים הנלמדים ודרכי ההוראה מותאמים לילדים עם לקות ולצרכיהם.
- מסגרת החינוך המיוחד מספקת סל נרחב של טיפולים להם זכאי הילד מתוקף הלקות.
- אנשי הצוות במסגרת החינוך המיוחד עוטפים את הילד אך גם את ההורים, הן מבחינת תמיכה רגשית וכלה במתן מענה מקצועי לשאלות והתלבטויות הקשורות לילד ו/או ללקות.
לחלופין, הורים אחרים רואים את היתרונות של שילוב בחינוך הרגיל:
- המסגרת הרגילה מאפשרת לילד חשיפה למגוון דוגמאות ליחסים ומצבים חברתיים ומתוך כך, גם מספר גדול יותר של הזדמנויות להתנסויות חברתיות- תקשורתיות עם עמיתים.
- המסגרת הרגילה מאפשרת לילד חשיפה למגוון תכנים, כישורים ומיומנויות ברמה גבוהה ומותאמת לגילו ומהווה מקפצה ללמידה ולהתפתחות.
- במסגרת השילוב הילד זכאי לליווי של משלבת אישית ולהתאמת תכנית חינוכית יחידנית, כתמיכה לתהליך השילוב.
- שילוב במסגרת הרגילה מאפשר להורים מעורבות גבוהה יותר בתהליכים של בחירה, קבלת החלטות וקבלת מידע הנוגע לטיפול בילד המשולב.
המסתייגים מהחינוך המיוחד יטענו כי:
- רמת הלמידה וקצב הלמידה במסגרות החינוך המיוחד הנן נמוכות יותר בהשוואה לחינוך הרגיל.
- לילד יהיו פחות הזדמנויות להתנסות באינטראקציה חברתית – תקשורתית ומשחק משותף עם עמיתים בעלי לקות דומה במסגרת החינוך המיוחד, מאחר וגם העמיתים מאופיינים בקושי תקשורתי וחברתי.
- ישנן פחות אפשרויות בחירה ומעורבות להורים במסגרת החינוך המיוחד, החל מבחירת אנשי המקצוע המטפלים בילד וכלה בהתאמת תכנית טיפול, שעות טיפול ומטרות הטיפול.
לעומתם, אלו המסתייגים משילוב בחינוך הרגיל יטענו כי:
- דרישות המסגרת הרגילה והניסיון להתערות בקרב בני הגיל עשויות להפעיל לחץ רב על הילד המשולב.
- שילוב משקף את שאיפות ההורים ולא הילד, שילוב הוא ניסיון ל”נרמול” הילד וחוסר השלמה עם הלקות.
- עדיין לא הגיע הזמן לשילוב, קודם הילד ייהנה מה”חממה” של החינוך המיוחד ובהמשך נשקול שילוב.
- מערך השילוב מצריך גיוס משאבים רבים מההורים בהשוואה לחינוך המיוחד.
אז איך בכלל מחליטים מה עדיף? שילוב או חינוך מיוחד?!
אין ספק, כי קבלת ההחלטה האם לשלב ילד עם אוטיזם במסגרת החינוך הרגיל או המיוחד איננה פשוטה, וכי קיימים שיקולים רבים ומגוונים, לכאן או לכאן.
מחקרים רבים מראים את יתרונות השילוב במסגרת החינוך הרגיל עבור ילדים בספקטרום, קיימים הרבה פחות מחקרים (אם בכלל) אודות מחיר השילוב עבור ההורים..
מעבר לשיקולים הקשורים בילד עצמו או בטיב המסגרת החינוכית, שיקול מרכזי בקבלת ההחלטה האם לשלב או לא לשלב קשור בהורים: מהו רצונם של ההורים, שאיפותיהם עבור הילד, יכולותיהם והמשאבים העומדים לרשותם, מידת הידע וההבנה שלהם אודות תהליך השילוב.
גורמים אלה עשויים להתברר כבעלי השפעה מכרעת על תהליך השילוב בהמשך.
מה נדרש מההורים בשילוב?
- איתור אנשי המקצוע המתאימים לתמיכה בתהליך השילוב: כדאי להיעזר במנחה/מדריכה עבור הצוות המשלב, משלבות/ים מתאימים, מטפלות/ים פרא רפואיים לפי הצורך להשלמת טיפולים לילד/ה ואחרים.
- איתור מסגרת מתאימה לשילוב הילד/ה: רצוי לערוך ביקורים במסגרות חינוך פוטנציאליות לשם התרשמות מקדימה ובחירה במסגרת המתאימה ביותר לשילוב הילד, ובנוסף, לערוך פגישות מקדימות עם גננות/מנהלי ב”ס לשם מתן הסבר אודות השילוב העתידי והתרשמות מנכונותם להתגייס ולסייע לתהליך.
- רמת מעורבות גבוהה: לא ניתן לשלב ילד בהצלחה ללא מעורבות פעילה, תמיכה בתהליך וסיוע של הוריו! ההורים הם הציר המרכזי במשפחה, וככאלה, הם מאגדים סביבם את כל אנשי המקצוע הקשורים בטיפול בילד המשולב ומהווים מוקד מכריע בתחושות, באמונות ובעשייה בכל הנוגע לשילוב.
- מימון: לצערנו, מימון מערך של שילוב מקצועי בישראל הנו באחריות ההורים, לפחות בחלקו, אם לא כולו. על אף שילדים עם אוטיזם זכאים לשעות שילוב הממומנות על ידי המדינה, מרבית השילובים עשויים להיות כרוכים בהוצאה כספית נוספת עבור המשפחה: השלמת שכר למשלבות, מימון מנחה/ת שילוב פרטי, לעתים יש צורך בתגבור טיפולים מקצועיים להם זקוק הילד על מנת להשתלב בהצלחה כגון קלינאית תקשורת, תרפיסטיות אחה”צ בתכנית ביתית. כל הללו בנוסף על התשלומים הרגילים למסגרת החינוכית.
- משאבים של זמן, לעתים על חשבון שעות עבודה: נוכחות ההורים בישיבות צוות או פגישות הדרכה, תיאומים בין הגורמים המטפלים, שמירה על קשר (שיחות ו/פגישות עם המחנכת/גננת) ועוד..
- משאבים נפשיים: מניסיוני, תהליך של שילוב מצריך הרבה אמונה וחוסן נפשי כלשהו מההורים… ראשית, שטף המידע אודות התנהלות הילד במסגרת החינוכית מהווה יתרון עבור ההורה. מאידך, כולנו בני אדם והאינפורמציה לעתים מציפה ולא פשוטה, בעיקר כאשר הילד המשולב נתקל בקושי כזה או אחר. יחד עם זאת, האינפורמציה אודות התנהלות הילד המשולב במסגרת החינוכית מאפשרת להורים ולאנשי המקצוע להישאר עם “היד על הדופק”, לפתור בעיות ולקדם את תהליך השילוב. זכרו כי לכל ילד במערכת החינוך יש התמודדויות ואתגרים משלו ולכולנו יש ימים טובים ולעתים גם ימים פחות טובים. כדאי לאמץ הסתכלות רחבה, לוודא כי ניתן מענה לקושי על ידי אנשי המקצוע ולבחון את התהליך לאורך זמן. שנית, מעורבות ההורים בתהליך השילוב כרוכה לעתים בהשקעת משאבים מנטליים כגון סנגור לטובת הילד המשולב, גיוס הצוות החינוכי, התנהלות מול הורים נוספים במסגרת החינוכית, שכנוע, מתן הסבר ולעתים אף מאבקים מול גורמים ביורוקרטיים על הזכויות, ההתאמות, הצרכים של הילד.. ומאבקים מטבעם מתישים..
- רצון ואמונה: מניסיוני, הורים המאמינים ביכולתו של הילד ובנכונות הדרך, ומעוניינים לאפשר לו את ההזדמנות להשתלב במסגרת חינוכית רגילה, הנם הורים לילד המסוגל להשתלב בהצלחה! (בהינתן ומערך השילוב מותאם ומוחזק היטב). שילוב מוצלח קשור לא רק ברמת התפקוד של הילד אלא גם ברצון למצוא עבורו את המסגרת האידאלית אליה יוכל להרגיש שייך ולמצות את מלוא הפוטנציאל האישי שלו.
אם גם אתם הורים המתלבטים בשאלה האם השילוב הוא הדבר הנכון עבור ילדיכם, תנו מקום גם לשאלה האם אתם, ההורים, מתאימים לקחת חלק בתהליך של שילוב והאם תהליך השילוב מתאים לכם..
