ניתוח התנהגות יישומי
ניתוח התנהגות ישומי
ניתוח התנהגות יישומי (ABA; Applied Behavior Analysis) הנו מדע העוסק בהבנה של ההתנהגות ובקידום התנהגויות המסייעות לאינדיבידואל לשפר את איכות חייו. גישה קלינית-מדעית זו מתבססת על זיהוי והסבר הקשר בין ההתנהגות האנושית לבין גורמי הסביבה המשפיעים עליה.
עד היום נערכו אלפי מחקרים שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים במטרה לזהות כיצד נלמדת התנהגות וכיצד היא משתנה לאורך זמן. הממצא המרכזי היה שההתנהגות היא תוצר של האירועים המתרחשים לפניה ואחריה. ניתוח התנהגות יישומי עושה שימוש פרקטי בתגלית זו לפיתוח מגוון טכניקות וטיפולים המיועדים לשפר את איכות חיי האדם.
מידע נוסף על ניתוח התנהגות יישומי
טיפול התנהגותי לילדים עם אוטיזם
מחקרים מראים השפעות חיוביות של התערבות מוקדמת וטיפול מקצועי לילדים עם אבחון של אוטיזם, כולל שיפור תפקודים התפתחותיים, הפחתת התנהגות מאתגרת והפחתה בחומרת הסימפטומים. יש כיום מספר שיטות טיפול לאוטיזם בגיל הרך, בינהן הגישה הרגשית והגישה ההתנהגותית המיושמת ע”י מנתחי התנהגות.
בשנות ה80 החלו להתפרסם מחקרים אשר תיארו לראשונה התקדמות משמעותית של ילדים שאובחנו עם אוטיזם אשר טופלו אינטנסיבית בטיפולים מבוססי ניתוח התנהגות. המחקרים הציגו נקודת מבט חדשה לגבי אוטיזם: לקות הניתנת לשינוי, עם אפשרות להתפתחות וצמיחה בעקבות התערבות מתאימה. למחקרים אלה הייתה השפעה רבה על הורים ואנשי מקצוע והם הובילו לפיתוח תכניות התערבות ייחודיות לילדים בספקטרום.
ABA היא אחת מגישות הטיפול הנחקרות ביותר והספרות המחקרית הממוקדת בטיפול ההתנהגותי לילדים עם אוטיזם רחבה מאד. ניתן למצוא מחקרים רבים הבוחנים את יעילות הטיפול ההתנהגותי ומתארים ממצאים חיוביים בתום תהליך הטיפול: הממצאים לרוב מצביעים על שיפור במדדים של שפה, IQ, התנהגות מסתגלת והשמה במסגרת חינוכית רגילה בעקבות תכניות טיפול התנהגותיות (תכניות מבוססות ניתוח התנהגות) לילדים עם אוטיזם.
תכניות הטיפול הראשונות לקידום ילדים אוטיסטים התבססו על מודל טיפוליים שפותחו בשנות השישים ולוו במחקר מדעי ועבודה קלינית רבת שנים. מודלים אלה נחשבים כיום למיושנים וכיום טיפולי ABA מבוססים על קשר, למידה דרך משחק וחוויה וטכניקות של למידה מזדמנת.
לקריאה נוספת אודות טכניקות למידה ומודלים של טיפול המבוססים על עקרונות הגישה ההתנהגותית.
ABA אוטיזם והגישה ההתנהגותית בישראל
ניתוח התנהגות מהווה אחד המקצועות הטיפוליים אשר הביקוש להם הולך וגדל במגוון מסגרות ציבוריות ופרטיות בישראל.
במסגרות ציבוריות ניתן למצוא כיום מנתחי התנהגות הפועלים לקידום אוכלוסיות שונות בשלל גילאים ובהקשרים שונים. החל מגילאי הגן, בתכניות ניהול גן, לילדים משולבים בגני חינוך מיוחד ומעונות יום שיקומיים. בבתי הספר מנתחי התנהגות מטעם המת”י (מרכז תמיכה ישובי/אזורי) נותנים שירות לילדים משולבים, לילדים בכיתות קטנות ובחינוך המיוחד לאוכלוסיות המאובחנות באוטיזם, בעיות התנהגות, לקויות קשב וריכוז ועוד. מנתחי התנהגות בישראל מעניקים ייעוץ והנחייה גם במרכזי תעסוקה והוסטלים, מרכזי אבחון, מרכזי טיפול וייעוץ התנהגותיים פרטיים, מחלקות ייחודיות בבתי חולים וכן במוסדות אקדמיים בתוכניות לימוד, הוראה ומחקר.
בסקטור הפרטי, ABA מקובל לטיפול בילדים עם אוטיזם בישראל ומנתחי התנהגות מנחים תכניות טיפול ביתיות ותכניות שילוב במסגרות השונות לילדים עם קשיי תקשורת ועיכובים התפתחותיים. בנוסף, מנתחי התנהגות מומחים בייעוץ והדרכת הורים ו/או צוותים מקצועיים בתחומים יום יומיים ספציפיים כגון התנהלות ורוטינות יום יום, קשי שינה, אכילה וגמילה.
על אף הביקוש הרב לתכניות הללו ניתוח התנהגות עדיין אינו מוכר בחוק ולא קיימים כללים אחידים המגדירים את העיסוק במקצוע או העוסקים בו, זאת בשונה ממקצועות טיפוליים אחרים בישראל. אי ההכרה של מדינת ישראל במקצוע ניתוח התנהגות יוצרת מציאות מורכבת, גם בעבור קהל הלקוחות וגם לאנשי המקצוע העוסקים בתחום. נוסף על כך, מאחר ומקצוע ניתוח התנהגות אינו מוסדר, אין באפשרות המשפחות לקבל השתתפות כספית של המדינה בעלויות הטיפול הניתן על ידי מנתחי התנהגות, למעט במקרים יוצאי דופן (ניתן לקרוא בבלוג שלי על מקורות מימון לתכניות הטיפול).
